Скачать с ютуб שיר עד - רוח עצוב - מילים: יצחק קצנלסון | לחן: עממי | ביצוע: שלישיית המעפיל, 1969 - HaMa'apil Trio в хорошем качестве

שיר עד - רוח עצוב - מילים: יצחק קצנלסון | לחן: עממי | ביצוע: שלישיית המעפיל, 1969 - HaMa'apil Trio

🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה.    / שירעד   מילים: יצחק קצנלסון (1944-1886) | לחן: עממי | ביצוע (הקלטה חיה): שלישיית המעפיל - עירית סנדנר, גדי אלון ואהוד שחם (חברי ההרכב הראשון של השלישייה) | סולנית: עירית סנדנר (נ' 1944) | שנת פרסום מילים: תרס"ד, 1904. השיר "רוח עצוב" ("Ruach Atzuv") ("Sad Wind") הוא משיריו הראשונים של יצחק קצנלסון. מילות השיר נדפסו ביום ו', כ' בסיוון, תרס"ד, 3.6.1904, בעיתון "הצפירה", מס' 116. השיר נדפס ללא כותרת, בליווי הקדשה "לז.פ." וכן ציון - "ורשה". השיר כולל 8 בתים. חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (2023-1935), הגדיר את השיר כ"רומנסה מזרח אירופית". השיר היה נפוץ מאד בקרב אנשי העלייה השנייה. יצחק קצנלסון, אשר ביקר בארץ פעמיים, בשנים 1925 ו-1934, זכה לשמוע את שיריו 'יפים הלילות בכנען', 'גילו הגלילים', 'רוח עצוב' ו'יהודים מרקדים' מושרים בכל מקום שביקר בו. (אליהו הכהן: " כיצד נולד השיר 'חמש שנים על מיכאל'") "בשנה שבה נפטר הרצל, ביטא את מצב הרוח השיר שכתב משורר צעיר, יצחק קצנלסון, ושם השיר: 'רוח עצוב'. [...] השיר נכתב כאשר היה עצוב מאד בחוץ לארץ. פוגרומים בהומל, בקישינב, במקומות אחרים. אבל היה עצוב לא פחות גם בארץ ישראל [...]" 0אליהו הכהן ודן אלמגור, מתוך "שרתי לך ארצי", פרק 4: "אל יבנה הגליל", 1974). "מי שאומר נוסטלגיה, אינו יכול להימנע מלומר ליריקה, או ליריזם. הדקלמציה הפאתטית ביותר אינה מגיעה אלא למספר מועט של צלילים המוסרים את ברכת המסע אל הגרון ואל הקול. המוסיקה מיטיבה לעשות זאת מן הדקלום או מן הנאום. וכשהמוסיקה לבושה מלים שעשו היסטוריה כגון 'רוח עצוב, רוח עגום', ‬אתה מוסיף אל תוגת הימים הללו את תוגת שנות ה-40, ‬תוגת השואה, כשמחבר השיר העגום - יצחק קצנלסון - נמק באחד ממחנות השואה." (אורי קיסרי, מעריב, 10.11.1974). השיר, המובא כאן בביצוע שלישיית המעפיל, עם הסולנית עירית סנדנר, הוקלט ב-12.1.1969 על-ידי קול ישראל, במופע פומבי של מועדון הזמר, שהתקיים בבית המורה בתל-אביב. ביצוע נוסף לשיר, מפי אסנת פז (נ' 1938), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יצחק קצנלסון" ו"זיכרון השואה והגבורה". להלן נוסח השיר המקורי (מתוך עיתון "הצפירה", 1904): רוח עָצֵב, רוח עגום, / שא-נא את אנחתי / דרך שדות, דרך יערות / אלי אהובתי // הרחק הרחק יש עיירה, / קטנה העיירה - / שם בית-עצים עומד לבן, / שם ילדתי גרה. // לפנות-ערב עת מתקדרים / ארץ ושמי רמה; / עת ששכינת יגון דומם, / שורה על הנשמה - לפנות-ערב עת האוויר / מהול בדמי-שירה; / עת מתעצב אל בשחקים, - / בואי אזי העִירה... // תשאל: איה בית ילדתי? / יראו לך מעונה. / לאט לא פתע... ולא בחוזקה - / תדפוק על חלונה. // בגִשְׁתָּה חיוורה אל החלון, / תלחש לה אנחתי - / את געגועיי בה יצקתי, / את יגון ליבתי... // דומם תמתין, רוח עָצֵב, / אל נא תֵּשְׂט מחלונה; / שמע מה-תגיד לך ילדתי, / ואחר תשוב הנה... // רוח עגום, רוח עָצֵב, / את אנחתי נשא - / לתשובתה שווא אחכה, / שליחי טרם אתא... להלן הנוסח המושר: רוח עצוב, רוח עגום, שא-נא את אנחתי דרך שדות, דרך יערות, אלי אהובתי. הרחק הרחק יש עיירה. יפה היא העיירה. שם בית-עצים עומד לבן, שם ילדתי גרה. מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.