Скачать с ютуб Ayenesh Sefefe זכרונות מאתיופיה - איינש ספפה в хорошем качестве

Ayenesh Sefefe זכרונות מאתיופיה - איינש ספפה

איינש ספפה שם האב: ספפה סימה. שם האם: קטמה נגוסה. שנת לידה: 1961. מקום לידה: בלוה, במחוז קווארה. עיסוק מרכזי באתיופיה: עקרת בית. אזור מגורים באתיופיה: קווארה. שפת הריאיון: אמהרית. תוכן הריאיון: איינש מתארת את עץ משפחתה, את כפרה ואת ההיסטוריה המקומית. אביה נפטר בצעירותה ואמה גידלה אותה ואת אחיה לבדה. איינש עבדה לצד אמה בעבודות הבית השונות ולצד אחיה בחריש ובעיבוד השדה וברעיית הצאן והבקר. כיוון שהאחריות לפרנסת המשפחה הוטלה על כתפיהם, איינש ואחיה לא נשלחו ללמוד בבית הספר. היא מתארת את סדר יומה - המטלות, המשחקים, ואת ההווי החברתי בכפרה. כנערה וכאישה איינש לא הייתה יכולה לצאת מביתה ללא ליווי של חברה או בן משפחה, מפאת סכנות כגון חטיפה או אונס. מקרים אלה גרמו לשרשרת של נקמות וסכסוכים, ועל מנת לשמור עליהן ועל כבוד המשפחה כשלא היו מטלות מיוחדות מחוץ לבית, הנשים היו נשארות בביתן. סבתה של איינש הייתה מדברת על ישראל, מתארת לה את החיים שם, וחוזה שאיינש תעבור לחיות בה. כמו כן היא הקנתה לאיינש את העיסוק החביב עליה - טווית חוטי כותנה וקליעת סלי נצרים. איינש מספרת על רעיית הצאן והבקר, על שגרת העבודה ועל סוגי חיות הבר שהיו בסביבה. היא מוסיפה לספר על מגפה שפגעה קשות בצאן ובבקר. כמו כן היא מתארת כיצד כלבי המשפחה היו עוזרים להרחיק את הקופים מהשדות ולשמור על הבית משודדים וצבועים. באחד הימים כאשר השגיחה על חיות המשק, הכיש את איינש נחש ברגלה. אחיה ניתחו וחבשו אותה כדי למנוע מהארס להתפשט לכל גופה. כמה שנים מאוחר יותר, כאשר יצאה לקטוף נצרים לקליעת סלים ושוב הוכשה על ידי נחש, אחיה השתמשו בתרופה מסורתית כנגד הארס. בגיל 20 איינש התחתנה. היא מספרת על החגיגה, כמו גם על המנהגים והמסורות הקשורים בשידוך ובחתונה כגון האנסוסלה ותפקידי השושבינים והקייס. לאחר תקופת הסתגלות לחיי הנישואין היא עזבה את כפרה לעיירה של בעלה, ברהה ספרד. היא חשבה שמגורים בעיירה ללא שטחים פתוחים ימנעו ממנה ממפגש מבעית נוסף עם נחשים, אך גם שם הם צצו מתוך שקי הפחם בביתה. בעלה פרנס את הבית מחקלאות ועסקים נוספים, ובעונת החורף הזוג העסיק בקביעות 2-3 עובדים. בגיל 23 חזרה בהתאם למסורת לבית אמה, כדי ללדת את בתה הבכורה. בזמן השהייה שם נפטר אחיה ממחלה והיא מספרת על טקס ההלוויה והשבעה. זמן קצר לאחר מכן איינש ילדה והיא מפרטת על המסורות והמנהגים המלווים את השהייה בבית הנידה והיציאה ממנו. לאחר כמה שנים, כשנפתחה הדרך לעלייה לישראל, בעלה של איינש סירב לעזוב את אמו ולנסוע לאדיס אבבה ללא טיסה מובטחת לישראל. אחיה הגדול לקח אותה תחת חסותו והזוג התגרש. בנה הבכור בן השמונה נשאר עם אביו ואיינש עלתה תוך זמן קצר לישראל. כעבור 10 שנים חזרה איינש לאתיופיה, התאחדה עם בנה והעלתה אותו לישראל. תמלול הריאיון: https://drive.google.com/file/d/1M-sl... מילות מפתח: איינש ספפה, עבודות בית, רעית צאן ובקר, חקלאות, בניה, טווית כותנה וקליעת סלי סליל, הכשת נחש, חטיפה, אונס, נקמה, כבוד המשפחה, מגפה, וירוס, חיות בר, כלבים, רפואה מסורתית, חתונה, שידוך, בית הנידה, מחלה, מוות, קבורה, שבעה, גירושין, עובדים, בלוה, קווארה, ישראל, ברהה ספרד, ישראל, אדיס אבבה, ראיון, מצולם, ארכיון, זיכרונות מאתיופיה, מורשת יהדות אתיופיה, אתיופיה, ביתא ישראל, יהדות, יהודי, חגים, חגים יהודים באתיופיה, חגים באתיופיה, מסורת, צפון מערב אתיופיה, אגם טאנה, התישבות, אינג'רה, דאבו, סיגד, כפר, חקלאות, חקלאות באתיופיה, תנ"ך, ארץ הקודש, ישראל, משפחה, משפחה באתיופיה, משפחה אתיופית, בית, מבנה המשפחה, מקצועות, דת, השכלה, גבר, אישה, ביתא ישראל, אפריקה, טאלה, אמהרית, טיגרית, טיגרינית, טגריניה, תגרי, קייס, בית כנסת, טומאה, טהרה, מסורת יהודית, מסורת אתיופית, חגים באתיופיה, בית נידה, כפר אתיופי, עבודות יד, עבודות יד אתיופיות, תרבות יהודי אתיופיה, תרבות אתיופית, תרבות, היסטוריה יהודית, היסטוריה יהודי אתיופיה.