Скачать с ютуб הדרכה לכתיבה תורנית | פרק 9 - מענה לשון | הרב יצחק דיעי в хорошем качестве

הדרכה לכתיבה תורנית | פרק 9 - מענה לשון | הרב יצחק דיעי

כתיבת גוף המאמר: סגנון. שיפור ועידון הניסוח, משלב לשוני גבוה, כתיבה מעניינת, שימוש במליצות. סדרת הדרכה לכתיבה תורנית בישיבת כרם ביבנה פרק תשיעי מתוך עשרה פרקים. ישיבת כרם ביבנה, שנת ה'תשפ"ה.    • הדרכה לכתיבה תורנית   ------------------------------ סיכום הפרק: נושא השיעור: חשיבות הסגנון בכתיבה תורנית והשפעותיו על קהל הקוראים, על השיתוף וההבנה של המאמר. במהלך השיעור מובאים דגשים והמלצות לשיפור סגנון הכתיבה כדי לשפר את האיכות של המאמרים התורניים. פתיחה: חשיבות סגנון הכתיבה: סגנון הכתיבה משפיע על רצון הקוראים לקרוא ולשתף את המאמר. הסגנון מושך את הקוראים להפיק תועלת מהמאמר. מאמרים תורניים משמעותיים יכולים לאבד מקסמם אם סגנון הכתיבה לוקה בחסר. א. בין דברים שבעל פה לדברים שבכתב: בנאום או שיעור הדובר יכול לתקן, לחדד, ולחזור בו במהלך הדיבור. בכתיבה, אין אפשרות לתקן לאחר הפרסום ולכן היא מחייבת בהירות ודיוק מרביים. לדובר בעל פה יש כלים כמו הבעות פנים, תנועות ידיים, וקול להבהרת המסר. בכתיבה כלים אלו אינם קיימים ולכן יש צורך בבהירות ניסוחית כדי למנוע הבנות מוטעות. ב. כוח המילה הכתובה: "מה שחושבים לא תמיד אומרים, מה שאומרים לא תמיד כותבים, ומה שכותבים לא תמיד מפרסמים". המילה הכתובה משפיעה בצורה חזקה ולכן יש להימנע מכתיבת פסקאות או משפטים שעלולים לגרום להבנה מוטעית או להשתמע לשני פנים. ג. משלב לשוני ודיוק: מאמרים תורניים צריכים להיות ברמה גבוהה ולא ליפול באיכותם ממאמרים בעולם הכללי. תלמידי חכמים צריכים לשלוט בלשון הקודש ולהימנע מטעויות לשוניות בסיסיות (כגון שגיאות בזכר ונקבה, יחיד ורבים). ד. שימוש במליצות: חכמי הספרדים נהגו לשלב מליצות וחצאי פסוקים כדי להעשיר את הכתיבה. שילוב כזה מעורר עניין ומחזק את זכירת התוכן. יש להשתמש במליצות בצורה מדודה ולא להלאות בהן את הקוראים. ה. סגנון כתיבה מתון: כתיבה תורנית צריכה להיות עניינית ולא חריפה או תוקפנית. מוטב לבאר דעות אחרות בצורה מכובדת ועניינית. כתיבה מתונה מתקבלת טוב יותר ומונעת ויכוחים מיותרים. עצה לסיום: מומלץ להעביר את המאמר לביקורת חבר לפני הפרסום כדי להימנע משגיאות הן בתוכן והן בסגנון.