Скачать с ютуб שתוק! קול דממה דקה של המקובל שלא כל אחד מבין.. הכח השקט והרועם של המקובלים. וכל העם רואים את הקולות. в хорошем качестве

שתוק! קול דממה דקה של המקובל שלא כל אחד מבין.. הכח השקט והרועם של המקובלים. וכל העם רואים את הקולות.

ב״ב בני ברוך קבלה bb bnei baruh kabbala *** No copyright infringement intended *** שתיקה בעשירייה שתיקה בעשירייה יכולה להגדיל את הקשר עם הבורא, במידה שאנחנו נותנים לשקט הזה, לדממה הזו חשיבות. אם תיקח את הקבוצה שלך, את העשירייה, ותנסו באמצע סעודה או באמצע אירוע חיבור אחר, לשחק במשחק השקט, לשתוק ולחשוב, לצבור אנרגיה, כיוון, וקטור, כוונה לקראת הבורא, ולקשור את עצמכם עם כל החברים, לאסוף את כולם לאחד, לקשר אחד, וממש להשתוקק לבורא, זו תהיה עבודה טובה מאוד. אני ממליץ לעשות זאת לפחות פעם ביום. *** הכוח השקט של ההכנעה הכוח האמיתי של הניצחון הוא בזה שמשלימים זה את זה, מחפשים איך אנחנו יכולים להוסיף זה לזה, ולא שאחד מתגבר על השני. אלא כל אחד רוצה להכניע את עצמו כלפי השני, דווקא הפוך מהאגו, ואז ננצח. שימו לב איך אפילו מה שקורה היום בעולם, דווקא הכוח השקט שמכניע את עצמו, מצניע את עצמו, הכוח הזה ינצח, ולא אלה שצועקים שאנחנו נחייב, אנחנו נכניע אותם. לא, זה לא יקרה, זה לא ינצח *** צריכים להילחם עם עצמנו, שמי שישלוט בנו זה רק הבורא ולא מוח ולב שלנו, חשבונות שלנו בכלום. הם ודאי שלא יהיו שקטים וירצו לכוון אותנו לכל מיני מטרות ופעולות, אבל אנחנו צריכים על כל דבר כזה להתנגד ולהעמיד את הבורא למעלה מכל הרצונות ומחשבות שלנו. אז זה נקרא שאנחנו נמצאים במלחמה - במלחמת רשות, כלומר מה ומי יהיה בראש, מי יקבע מה שאנחנו חושבים, מה שאנחנו רוצים *** העבודה העיקרית מתבצעת בפנים.. צריכים לעשות את העבודה הפנימית שלנו, שמכוונת יותר פנימה ומחברת לב ללב, מוח למוח, וקושרת אותנו בצורה עמוקה עוד יותר.. אנחנו זקוקים למצבים שבהם אנחנו שותקים, מתכנסים פנימה ומשתדלים להתחבר שם. עבודה כזאת דורשת מאמצים רבים – והם הרבה יותר משמעותיים, גם לפי כמות הקלוריות והזיעה, בהשוואה לקפיצות ולריקודים. זוהי העבודה הקשה ביותר, שדורשת את המאמץ הפנימי הגדול ביותר.. צריכים להשתדל שכולנו יחד נרגיש את הקשר האילם הזה.. עלינו לבצע הרבה מאוד עבודה פנימית בתוך עצמנו. אנחנו יוצאים לאחר השיעור לעולם ונכנסים לתוך המערבולת שלו, עפים עם ההוריקן שלו, שזורק אותנו ממצב למצב. לא נשארת לאדם שום אפשרות לעצור ולחשוב, להיות עם עצמו, להפנים את מה ששמע, לסדר את הדברים במגירות, לערוך חשבון נפש. אנחנו מגיעים לבירור כזה רק פעם בכמה שנים, ברגעים טראגיים.. אנחנו חייבים להיות בדממה. אך בשביל זה חייבת להיות הכנה גדולה לחיבור פנימי, כדי שנרגיש שם בפנים כוח עוצמתי, צעקה, שירים וריקודים, את כל הלימוד שלנו. זאת צריכה להיות לא סתם שתיקה, אלא שתיקה רועמת! לפעמים, בשיעור או בסעודה, הרב"ש היה אומר: "בואו נחשוב!", והיה עוצם עיניים ומרכין את ראשו, כאילו נרדם – לאיזה 40 דקות.. גם הסעודות אצל מורי, הרב"ש, עברו כמעט בשקט מוחלט. היה בכלל אסור לדבר עם השכן. אכלנו את האוכל הצנוע שהיה שם, שתינו ושתקנו. לאחר חצי שעה של סעודה כזאת, הרב"ש דיבר כמה דקות והכול הסתיים. פעולות רבות נערכו בדממה, בשתיקה. או שמישהו היה שר והשאר שתקו. ביום שישי בערב הייתה סעודה בת שעה וחצי, שם אפילו לא אכלו כי כבר היו באים אליה שבעים. כל אחד היה מקבל תפוח קטן, כוס בירה שחורה וחתיכת לחם מזערית כדי שכולם יוכלו לברך יחד. כך עברו שעתיים ללא תנועה וללא מילים.. (מתוך שיעור בוקר 2011-12-21) *** האדם צריך להאמין ש"אין עוד מלבדו", שהכול עושה הבורא. כלומר, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך לומר לפני כל עשייה שרק הבחירה ניתנה להאדם, כי "אם אין אני לי - מי לי?". כלומר, שהכול תלוי בבחירת האדם. אומנם לאחר המעשה, האדם צריך לומר שהכול הוא השגחה פרטית, שאין האדם עושה לבדו דבר. (הרב"ש, "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'" 1990) *** א וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר ב אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלהים אחרים על פני... יד וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק טו ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות טז ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו יז ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים *** שתוק! כך עלה במחשבה לפני! אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני אמר לפניו רבונו של עולם הראיתני תורתו הראני שכרו אמר לו חזור [לאחורך] חזר לאחוריו ראה ששוקלין בשרו במקולין אמר לפניו רבש"ע זו תורה וזו שכרה א"ל שתוק כך עלה במחשבה לפני (בבלי, מנחות, כ״ט, ב׳) *** קול דממה דקה יא ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה יב ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה יג ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו יד ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה     טו ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך... (מלכים א׳, י"ט) *** kabbalahmedia.info/lessons/cu/uC5JxQEQ?sstart=52m18s&send=56m35s&mediaType=video&shareLang=he