Скачать с ютуб קרב עין גב במלחמת העצמאות. 3 התקפות שאף אחת לא צלחה והקיבוץ כבש את הר סוסיתא לבד. в хорошем качестве

קרב עין גב במלחמת העצמאות. 3 התקפות שאף אחת לא צלחה והקיבוץ כבש את הר סוסיתא לבד.

קרב עין גב, מתרחש במלחמת העצמאות לאחר הקמת המדינה, בין התאריכים 10 - 13 ביוני 1948. 3 התקפות בהן עמד הקיבוץ בהצלחה. בליל ה- 17-18 ביולי 1948, כבשה מחלקת לוחמים של מגני הקיבוץ את הר סוסיתא, ללא תגבורת של צה"ל באותם ימים ומצליחה להניס את הסורים מהמקום. הקיבוץ היה בעצם מבודד ונצור, הגישה הייתה דרך סירות או ספינות מטבריה או ומהיישובים הסמוכים לה. עין גב הייתה היישוב היהודי היחידי הנמצא ממזרח לכנרת, לצד הגבעות והרכסים השולטים ממזרח ועליהם יחידות הצבא הסורי. בקיבוץ עין גב, היו כ - 100 לוחמים, רק לכ- 70 מתוכם היו כלי נשק בלבד. אולם הקיבוץ התכונן והכין עצמו בביצורים, תעלות קשר ועמדות. בנוסף, הקיבוץ בנה מקלט חדש מבטון שהגן על חברי הקיבוץ ומגניו. כל האוכלוסייה הבלתי לוחמת פונתה מהקיבוץ מבעוד מועד. אם כך, מדוע הקרב בעין גב אינו ידוע ואינו מוכר כל כך, בדומה למשל לקרב בדגניה א'? לוחמי הקיבוץ הגנו על היישוב ובכך שמרו על הגדה המזרחית של הכנרת ועל גבול ישראל המזרחי מול הסורים. מגניו נלחמו בגבורה, תוך הקרבה ומסירות יוצאת מן הרגיל ובכל מנעו את כיבוש הגדה המזרחית של הכנרת. חברי הקיבוץ עסקו באימונים והתבצרות בחודשים עד להתקפה ביוני 1948. רוב החודשים שלפני כן עברו בשקט יחסי, על אף בדידותו של הקיבוץ. לוחמי הקיבוץ השתתפו בקרבות שהיו באזור, כמו למשל על ניסיון כיבוש צמח, השתתפות צוות המרגמה בהגנה על קיבוץ גשר. וכן בהשתתפות עם חטיבת יפתח על הפשיטה לכפר חארב (כיון כפר חרוב). הצבא הסורי ריכז את ראש הגשר לפלישה באזור המושבה משמר הירדן, בגשר בנות יעקב וכן באזור צמח והדגניות. אולם כאשר נעצרו באזור חירבת ירדה, הם החלו לרכז כוחות באזור המזרחי של הכנרת במטרה להשתלט על כל האזור המזרחי של הכנרת. מכאן ואילך, החלו להיראות כוחות סוריים על הר הסוסיתא. מדרום לקיבוץ הייתה חווה חקלאית בבעלות כת הבהאיים שכונתה "החווה הפרסית". מאחר והשטח היה נחוץ בהיבט הצבאי והתכוננותי, המגנים דרשו את פינוי החווה מהמקום. אכן זה קרה ובדיעבד התברר עד כמה היה זה חיוני ביותר להצלחת הקרב בהמשך. כיבוש עין גב הוטל על גדוד סורי מוגבר בסיוע של 4 שריוניות (לא השתתפו בפועל בהסתערות), ארטילריה ומטוסים. נשק המגנים כלל תת מקלעים, מקלעים קלים ובינוניים, 2 מרגמות 2 אינטש, מרגמה 3 אינטש, מרגמת דוידקה אחת, להביור ו - 2 פיאטים (מטולים נגד טנקים). ההתקפה הראשונה התרחשה ב- 10 ביוני משעה 06:00 בבוקר כשהשמש בגבם של התוקפים ומסנוורת את המגנים, מצד דרום, מאזור החווה הפרסית, חלק מהכוח הסורי עלה על מוקשים ונסוג. בהמשך הופגז הקיבוץ באש מרגמות ותותחים, תוך התקדמות של כוח נוסף מכיוון מזרח, מאזור הר סוסיתא. גם התקפה זאת נהדפה. התקפה נוספת החלה לנוע מאזור הצפוני והצליחו לכבוש עמדת פילבוקס אחת. אולם העמדה נכבשה בחזרה ע"י המגנים לאחר מכן שוב. התקפת הסורים נבלמה והם החלו לסגת כשהמרגמות של המגנים מזנבים בהם. בהתקפה זו נהרגו 2 מגנים, מהם חברה אחת, עוד שני פצועים נפטרו בהמשך. בנוסף נפצעו עוד 10, מהם 3 קשה. בליל ה- 10 -11 ביוני, הגיעו תגבורות של 3 כיתות ממשקי עמק הירדן ועוד 2 כיתות מטבריה. בנוסף הגיעה תגבורת של תחמושת ואמצעי הגנה לקיבוץ. הסירות לקחו עימן את ההרוגים והפצועים לטבריה. ב- 11 ביוני 1948, הוכרזה ההפוגה הראשונה החל משעה 10:00. אולם עין גב הותקפה בשנית ע"י כוח מ"צבא ההצלה". האויב הפגיז את המשק בתותחים, במקביל כוח של כשתי פלוגות נערך להתקפה על הקיבוץ מדרום, מצפון וממזרח. בצהריים החלה אש חזקה של מקלעים ובמקביל הפגזה בנקודת הפריצה המיועדת לתוך הקיבוץ - מכיוון צפון מזרח. ההתקפה נבלמה והיא לא הגיעה לשלב של הסתערות. אחד מן המגנים נהרג מההפגזה ואחרים נפצעו. האויב נסוג והירי המשיך עד לשעות הערב. התקפה שלישית על הקיבוץ נערכה ב- 12 ביוני לפנות בוקר. היו אלה כוחות מקומיים שניסו להסתנן אל הקיבוץ, אולם הם נתגלו והמגנים ירו עליהם מנשק קל ורימונים, הערבים נסוגו כשהם ממשיכים בירי וצליפות, אולם ההתקפה לא התחדשה ולא היו נפגעים בקרב המגנים. בתום הקרבות נמצאו 11 גוויות של הערבים בשטח, אולם חלק מן האבדות פונה קודם לכן ונראה כי מספר האבדות היה רב יותר. בהמשך ההפוגה ניצלו אנשי הקיבוץ את הימים לחיזוק ההתבצרות, אולם היה ברור שלא ניתן יהיה להמשיך בחיים שקטים ללא כיבוש הר הסוסיתא. מגני הקיבוץ ערכו אימונים בזמן חשיכה ובלילה שבין ה- 17 - 18 ביולי 1948, מחלקה מתוגברת הגיחה על הסוסיתא ממזרח והפתיעו את היחידה הסורית במקום. המשלט הסורי נכבש ללא אבדות, למחרת ירו הסורים והפגיזו את הכוח הישראלי על הסוסיתא, אולם לא נערכה התקפת נגד. השטח נשאר בידי ישראל עד לאחר כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. קיבוץ עין גב, הוא סמל של נחישות, לחימה וגבורה עיקשת מול כוחות מאורגנים וחזקים יותר, אולם יכלו להם. היה זה בעיקר בגלל דוגמה אישית, רוח הלוחמים ושיתוף פעולה של משקי עמק הירדן לסייע לעין גב באמצעים ונשק.