Скачать с ютуб יודע צדיק נפש בהמתו היבטים אתיים וסימבוליים של סיפורי בעלי חיים מן מסורת העממית היהודית הספרדית והא в хорошем качестве

יודע צדיק נפש בהמתו היבטים אתיים וסימבוליים של סיפורי בעלי חיים מן מסורת העממית היהודית הספרדית והא

מפגש עם חניתה בריבו, יום ראשון, ה-29 באוגוסט 2021, משעה 15:30 עד 16:15. הרצאה זאת מציעה מחקר משווה ראשון מסוגו אודות היבטים אתיים וסמבוליים של סיפורי בעלי חיים מן המסורת העממית היהודית-ספרדית והאשכנזית שהועלו על הכתב במאה העשרים. סיפור בעלי חיים הוא סיפור שעלילתו מתרחשת בעולמם של בעלי חיים שהוא ריאליסטי, אם כי אינו עולמם של בני האדם. גם כאשר בין הדמויות הפועלות בסיפור נמצא בן אדם (אחד או יותר) והוא אף משמש כגיבורו העיקרי של הסיפור, אין שינוי במהותו של העולם הזר שאליו נקלע אדם זה. האדם משתלב בעולם לא – לו, של בעלי חיים, גם מפני שהוא מתאים את עצמו אליו: מבין את שפתו ומדבר בה, נוהג לפי החוקים המקובלים בו וכיו"ב. מטרת המחקר היא לבחון כיצד השיח האתי של מחברי התנ"ך השפיע על השיח האתי כלפי בעלי חיים בקורפוס הסיפורים מן המסורת העממית של היהודים-הספרדים ושל האשכנזים.סיפורי בעלי חיים רבים המופיעים בקאנון המקראי, המשמש מצע תרבותי משותף ויסוד הזכרון ההיסטורי והתרבותי של הקבוצות האתניות של עם ישראל,  מקורם בסיפורת עממית. טענה זאת, מאפשרת לראות בסיפורי בעלי חיים בתנ"ך סיפורים בעלי יסודות עממים קדומים שהשפיעו על הסיפורת העממית המאוחרת. הדמיון בין סיפורי בעלי חיים בתנ"ך ובין סיפורי בעלי חיים יהודים-ספרדים ואשכנזים מעיד על הגישה האנתרופוצנטרית שבה נוקט התנ"ך כמו גם המספרים העממיים היהודים-ספרדים והאשכנזים. השוני בין סיפורי בעלי חיים במקרא לבין ספורי בעלי חיים בקורפוס הסיפורים היהודים-ספרדים והאשכנזים מלמד על הבדל ביחסם של המספרים כלפי בעלי החיים. בעוד יחסו של המספר המקראי כלפי בעלי החיים הוא בדרך כלל הומוגני ומייעד לבעלי החיים תפקיד סמלי ועקבי, הרי שיחסם של המספרים היהודים-ספרדים והאשכזים כלפי בעלי החיים הוא הטרוגני ותפקידם של בעלי החיים, כמו גם יחסם של המספרים, אינו קבוע ומשתנה. חניתה ברבירו, דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטית בן גוריון. בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בספרות עברית ותואר שני בספרות עם ישראל מאוניברסיטת בר אילן. הדוקטורט של חניתה ברבירו יעסוק בסיפורת אודות ג'וחה מן המסורת העממית הספרדית-יהודית. עבודת המאסטר של חניתה כמו גם הדוקטורט נכתבו בהנחייתו של דר' אליעזר פאפו, מנהל מרכז גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן גוריון.