Скачать с ютуб ח"כ שולי מועלם קוראת להפסקת הוצאת ילדים מהבית: "להפסיק את ההתעללות בילדים, באימהות, באבות ובמשפחות" в хорошем качестве

ח"כ שולי מועלם קוראת להפסקת הוצאת ילדים מהבית: "להפסיק את ההתעללות בילדים, באימהות, באבות ובמשפחות"

כנס לזכרה של ד"ר מרינה סולודקין ז"ל - טובת הילד, קולו וזכויותיו תודה לחברי לב שהזמין אותי להיות חלק מהבוקר המשמעותי הזה. אני רוצה לפתוח במשפט משמעותי מאוד של הרב קוק. הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת. לא המציאה שהיא תמיד בלתי אפשרית, כי הננו צועדים מגודל אל גודל, מבקשה אל בקשה, מבחירות לבחירות ומוודאות לוודאות יותר עליונה, ואני מרגישה שבמשפט הזה נמצא לנו הזיכרון של מרינה. נמצא לנו לזכור את הדרך למשהו כל כך משמעותי. מרינה, כמו שקראתי וגם דיברתי עם חברי משה אדלשטיין עליה, היו לה שני הנחות יסוד בחיים הציבוריים שלה, שנראה לי שמעולם לא היו לה חיים לא ציבוריים. היא בחרה להיות כל הזמן אוזן קשבת לכולם ובעיקר לחלשים. והיא בחרה כל הזמן להציב סימני שאלה. היא כל הזמן הייתה במקום שהרב קוק דורש מאיתנו, מבקשת, שואלת, דורשת. והרבה מאוד מתפללת. בבוקר הזה אני רוצה להניח פה בפני כולנו, את נקודת המוצא מבחינתי לתהליך התיקון שאנחנו חלק ממנו. עשו הרבה דברים לפנינו קודם, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה לפנינו. נקודת המוצא שלי היא שמשפחה היא מקור הכוח לכל אחד מאיתנו. ברגע שזו תהיה נקודת המוצא של כולנו, של כולנו, אנחנו נוכל לפעול הכי נכון, הכי טוב, באמת לטובת הילד, האימהות, האבות והמשפחות, כי זו נקודת המוצא. אני חושבת שצריך לעשות כמה דברים, ואני מאלה שחושבים שצריך לעשות את השינוי מתוך המערכת. אני מאמינה שכל אדם רוצה לעשות את העולם שלנו טוב יותר, וכדי שזה יקרה אנו צריכים לשנות את התפיסה שאת הביורוקרטיה במקום להשקיע אותה על הדרכים להוציא ילדים מחוץ למשפחה, בואו נשקיע אותם פנימה, בלחזק את המשפחות ולהגיד, המטרה שלנו שילד יגדל במקום הטבעי לו: במשפחה שלו. אני רוצה לשים פה עוד שאלה: מה זה רצון הילד וההורים? מי קובע מה זה הרצון הזה? מי קובע מה זה חזקים או חלשים? האם אנו באים מתוך פטרונות שאנו יודעים מה טוב לכם? ילדים צריכים לגדול בתוך המשפחות שלהם. לשם אנחנו צריכים לשאוף. גם אני, פחות מכולכם, יודעת שאנחנו לא הולכים לסגור את כל המסגרות. יהיו ילדים שנכון יהיה שיגדלו במקומות אחרים. אבל מבחינתי, השאיפה צריכה להיות שזו תהיה האפשרות האחת לפני האחרונה, לא הראשונה על השולחן, ואני חושבת שלצערי, עד היום, זו אחת האפשרויות הראשונות. המילים שחזרו שוב ושוב במה שקראתי על מרינה הייתה ענווה, ואני מרגישה שזו המילה הראשונה שאיתה אנו צריכים ללכת לשר הרווחה החדש. אנחנו באים מתוך ענווה, מתוך הכרה בעולמות השונים, מתוך הבנה שהשינוי הזה הוא פה. אין יותר הסתרה, ואין יותר השתקה ואין יותר מציאות שבה ילד נלקח מהבית ואף אחד לא יודע על זה. בשביל זה אנחנו כאן. להשקיע את אותו כסף שמשקיעים בהוצאת הילדים - בהשארתם. יש הרבה מאוד שותפים למהלך הזה בכנסת. שותפות ושותפים לעשות את השינוי הזה שאפשר להתעלם מזה שהוא כבר כאן, אבל באמת באמת זה לא אפשרי. חייבים להביא את התהליך הזה להתקדמות. להפסיק את ההתעללות. ניסיתי למצוא מילה אחרת אבל באמת לא מצאתי. להפסיק את ההתעללות באימהות, באבות ובמשפחות, ובדרך זה את ההחלשה של מדינת ישראל כולה.