Скачать с ютуб רגשות- סיפור החיים (חלק 4) מסע להחלמה רגשית, כלים לריפוי רגשי в хорошем качестве

רגשות- סיפור החיים (חלק 4) מסע להחלמה רגשית, כלים לריפוי רגשי

כאן אנו מתחילים מסע של ארכיאולוגיה רגשית. לרוב כשאנו מוצפים בהרגשה קשה יש בנו תחושה כאילו זו פעם ראשונה שאני מרגיש זאת. מה שמונע מאתנו לראות שהרגשה זו היא כמו "דה ג'ה וו, אלו הנסיבות. הנסיבות אולי משתנות, פעם זה קרה לי עם המורה בבית הספר, פעם עם המפקד בצבא ואולי פעם עם הבוס או בוסית או עם חבר או חברה. כאשר אנו מתבוננים מתחת לנסיבות, שבמהותם משתנות, נשאר עם הרגשה. ואם נשים לב, נראה שההרגשה היא המכנה המשותף לכל האירועים, לכל הנסיבות. במידה ואתה חש ברגש עצמתי, שאל עצמך: מתי לאחרונה הרגשתי כך? ומתי לפני כן הרגשתי כך? אם התשובה לא מגיעה מידית השאר פתוח, התשובה תגיע. והמשך, ומתי לפני כן הרגשתי כך? ונסו ללכת אחורה, (למעשה אנו פנימה, אל הגוף הרגשי) כדי לראות את החוט המקשר, הצריבה הרגשית, שליוותה אותי לאורך כל האירועים. אם אתה לו מוצא את המילה המדויקת להרגשה, אין צורך להתעכב. מה שחשוב זו ההרגשה, לא המילה. http://www.chiropract.co.il הצעד השני להחלמה רגשית דורש מאתנו לגייס את הבגרות והאחריות שלנו. אנחנו לא עושים כלום. אנחנו לא מגיבים להרגשה או לאדם או לנסיבה שעוררה בנו את ההרגשה.. אנחנו מאפשרים להרגשה להיות. אנחנו מתבוננים בהרגשה. החלמה רגשית זה כמו לפתוח בקבוק סודה, הגזים, הבועות, הצפים, הם הרגשות המודחקים. אנו פשוט מאפשרים לרגשות לצוף, להשתחרר. כאשר הרגשות צפים, זה כמו לתת לשד לצאת מהבקבוק. הרגשות הצפים עלולים לגרום לנו לחוש נורא. אבל הבגרות שלנו היא זו שתאפשר לנו להכיל זאת. כי להרגיש זה להחלים –FEEL IT TO HEEL IT במידה והמצב אינו מאפשר לך להיות בנוכחות מלאה עם הרגשות אז בהזמנות הראשונה כאשר אתה נמצא בסביבה בטוח ושקטה, היזכר באירוע, בנסיבות. מה נאמר?, מה נעשה? אט אט הרגשות יתחילו לצוף. ברגע שהרגשות צפים, פשוטו התבונן בהם. היכן בגוף אתה חש אותם? מה התחושה של הרגש? ופשוט לעקוב אחרי התנועה של הרגש בגוף. כעט אין צורך להמשיך להבין או להסביר, פשוט להיות נטו עם התחושות וההרגשות. החלמה רגשית, זהו מסע פנימה, בחזרה אל הגוף. עם קול הקושי, כאן אנו מתבקשים להיות בנוכחות לתחושות ורחשי הגוף. יש להבין שאם לא נוכל להרגיש – עצב, עלבון, נטישה, לא נוכל להרגיש שמחה, אושר, סיפוק וכל שאר הרגשות. ורק אני אחראי לגוף הרגשי שלי. מכאן, אני לוקח את ההגה לגוף הרגשי שלי. כמו בנסיעה ברכב אני אוחז את ההגה. ובנסיעה, כמו בחיים, השמשה הקדמית של הרכב תמיד מתלכלכת. כעט אני יודע להפעיל את המגב שמנקה את השמשות. כעט אני יודע לדאוג להיגיינה של הגוף הרגשי שלי. וברגע שמשהו קשה צף, אני יודע לנקות, אני יודע להכיל, להיות עם ההרגשה. אנו יכולים לגשת למטפל כזה או אחר, שיעזור לנו עם המצב הקשה המתסכל, ואולי המטפל יכול להסביר לנו דברים, או אולי יטפל בנו באופן שיביא הקלה בתחושות הפיזיות, ואולי יצייד אותנו בתוספים שמרגיעים את הגוף. אבל, דבר אחד אף מטפל לא יכול לעשות בשבילנו, וזה, להרגיש בשבילנו. להרגיש זו העבודה, זו האחריות שלנו!! ניקוי רגשי זה משהו שרק אנחנו יכולים ואחראים לו. כאשר הרגשה לא נעימה מציפה אותנו לרוב אנו רוצים לברוח, אולי לא להתקרב למקום, כמו בית, שמציף בנו את ההרגשה של התעללות, לא להתקרב לאנשים שגורמים לנו להרגיש – עלבון. אמצנו אסטרטגיה שאנו נוסעים ברכב וכל הזמן מסתכלים על המראה האחורית, וכלל לא מבחינים לאן אנו נוסעים ובכך, נתקלים שוש ושוב בקיר. בנוסף, כאשר אנו מוצפים ברגשות, אנו מנסים בדרכים כאלו או אחרות להנמיך את הלהבות: אולי בעזרת משקה אלכוהולי, סיגריה, או משהו מתוק, או אכילה רגשית – תזכרו זה לא מה אתה אוכל, אלא מה אוכל אותך, או אולי בפעילות – כמו אפילו פעילות ספורט, שהרבה פעמים היא דרך להרגיש טוב עם עצמך. או בריצה לארון התרופות בחיפוש אחר הגלולה המרגיעה. תרופות רק מקהות, מדכאות, את המערכת הרגשית. תרופות מסממות אותנו וגורעות מאתנו את היכולת להרגיש. שוב כאן אנו נדרשים לבגרות שלנו, לעצור את ההתנהגויות הללו ולשהות עם ההרגשה. ככל שנלמד לשהות עם ההרגשה, ההרגשה תפסיק לנהל אותנו, תפסיק לגרום לנו להיות במגננה, תפסיק את כל ההתנהגויות ההרסניות. אם ובמידה והגבת למצב שבו משהו עשה או אמר לך משהו שהכעיס אותך, ואולי צעקת בחזרה, או פעלת כנגדו באופן פוגעני, או אולי ההפך, זה שיתק אותך, או סגר אותך, דע שזו רק אסטרטגיה התנהגותית שאימצת כדי להתמודד עם המצב הרגשי הלא פשוט. בדרך כלל אתה לא המצאת את ההתנהגות הזאת, ראית מסביבך, כיצד מתנהגים במצב דומה ופשוט אימצת זאת. באם הגבת באופן כזה או אחר, כאן, חשוב מאוד לא לשפוט את עצמך. כי זו התנהגות שאימצת כדי להגן על עצמך, וזה בסדר. וגם אם אתה שופט את עצמך, זה גם בסדר, זו גם אסטרטגיה שאימצת. כאשר משהו העליב אותך כמוהו כללחוץ לנו על הכפתור. לרוב זה שלחץ לך על הכפתור כלל לא היה מודע לשריטה שלך ולתגובה הרגשית שלך. כשלוחצים לנו על הכפתור, מידית זה מעורר בנו צורך לפעול, להגיב. כאשר אנו מגיבים אנו למעשה רק מלבים את המצב הרגשי – עלבון. כאשר אנו מסבירים לעצמנו למה הגבתי כך ושכח הייתי צריך להגיב אנו רק מלבים את ההרגשה – עלבון. רגע אתה רוצה להגיד לי שאני צריך לשתוק, משהו העליב אותי ואני פשוט צריך להתעלם מזה. כן!! מה שאתה פועל כנגד פועל בחזרה נגדך. כאן אנו צריכים ללמוד שני מושגים חשובים: 1 – שיקוף ו 2 השלכה. שיקוף זהו מצב שבו משהו אומר לך או מתנהג אליך או כל סיטואציה אפילו במהלך צפייה בסרט או בקריאת ספר, המעלה בך רגש שהוא לא נעים או קשה. אלו רגשות מודחקים הצפים. זהו זיכרון מהעבר. זכרו!! אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש כעס אם רגש זה לא קיים בך.