Скачать с ютуб שירי קודש - הרב דב קוק בשיר מרגש מתקופת השואה על ה'שפע חיים מצאנז' в хорошем качестве

שירי קודש - הרב דב קוק בשיר מרגש מתקופת השואה על ה'שפע חיים מצאנז'

הרב הקדוש יקותיאל יהודה, עבר בכל מחנות ההשמדה, מסר נפשו לצור תעודה, רגלו בכל מצוה לא מעדה, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. הגרמנים הרשעים נתנו פקודה, לצאת לעבודה בשעה היעודה, לפנות בוקר בהשכמה, לפני הזמן הראוי לקריאת שמע, לפנות בוקר בהשכמה, ע"י הצורר יעודה, לפני הזמן הראוי לקריאת שמע, ואף לא לתפילת העמידה. היהודים המסכנים יצאו למסדר, לפי פקודת קושי המשטר, מי שרק נחסר או נעדר, היה צפוי לפרוע את השטר, והשטר קשה עונשו מנשא, על עמוד התליה לכופתו, ואפילו מה שישאר מגופו, אחת דתו באש לשורפו. שקר החן קיום מצוה בלא טרחה, אשה יראת ה' היא תתהלל, אשר קונה בנפשה מצות שמחה, ומתגברת על זדון רשעי מעלל. אכן ליבו של הרב עומד הוא הכון בכל מצב, לא איש גדול כמותו, יבטל ויפסיק ממצותו, באותה שעת היציאה הקשה, לטרדת קושי המלאכה, לא שת ליבו לקיים הפקודה, חתום התורה צור תעודה . עומד הוא להתפלל במקומו, ולא שת ליבו לנעשה בסביבו, מתנזר במורא וכבוד רבו, ולא שת ליבו למהלכים סביבתו, ממלך מלכי המלכים הקב"ה. פתאום מבחין הצורר, שאחד היהודים אצלו חסר, מי הוא זה שהעיז, את דבר פקודתו להלעיז, וכאשר נודע שהוא הרב, גבר חרונו על פניו, ודן את הרב שלא בפניו, להיות נרמס בשיסוי כלביו. נטלו את האכזר שבחיות, אשר כל הרואה שיניו נוקשות, נכנס הוא סמוך לקירות, שבינהם עמד הרב לחלות, הכין את הכלב בשיניו החדות, לחתוך בבשר הרב עד לשדות, שמע הכלב לקול אדוניו, ורץ באכזריות עד מקום הרב. אכן בואו לשמוע נפלאות, לא רק לשעבר מקור האות, כי לא יטוש ה' את עמו, אפילו בעת גזרת זעמו. הגיע החיה למקום הרב, ופתאום נעצר בכפות רגליו, כידוע בדרשת מקור האב, בחיבת יראי ה' וקרוביו, נע הוא לפתע לאחוריו, ולא המשיך לפסוע אל הרב, חזר הוא בריצה אל אדוניו, אשר לא האמין למראה עיניו. אכן הוסיפו לשמוע נפלאות, לא רק לשעבר מקור האות, כי לא יטוש ה' עמו, אפילו בעת זעמו. שהגיע סמוך לאדוניו, נתמלא העיר גפניו, ופתאום התנפל על אדוניו, אשר היה אהוד על ידיו, ושיסעו לגזרים בזעם, בהיפוך מכל סברא וטעם, והותירו כולו טובל בדם, ועשיתם לו כאשר זמם. שקר החן קיום מצוה בלא טרחה, אשה יראת ה' היא תתהלל, אשר קונה בנפשה מצות שמחה, ומתגברת על זדון רשעי מעלל, אשר קונה בנפשה מצות שמחה, ומתגברת על זדון, עושה עולה. שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה' היא תתהלל, תנו לה מפרי ידי, ויהללוה בשערים מעשיה .